אלקרעאן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

רקע כללי בתמצית

1.המבקשת הגישה בקשה לתשלום תכוף וזאת בקשר לתאונת דרכים אשר אירעה ביום 18/7/09, בה נפגעה בהיותה נוסעת ברכב.

2.בבקשתה, טוענת המבקשת, בין היתר, כי משכורתה הממוצעת לפני התאונה היתה בסך של 3,000 ₪ - עת עסקה בעבודות ניקיון בחב' "ארנון אמיר לאחזקה וניהול בע"מ" (ר' סעיף (ח)א לבקשה). לדברי המבקשת, הוצאותיה לצורכי מחייה בששת החודשים שקדמו לתאונה עמדו על סך של 5,000 ₪ ולפיכך מתבקש בית המשפט, כמפורט בסעיף (ט) לבקשה, להורות כי ישולמו לה לצורכי מחיה סך של 5,000 ₪ לפחות.

3.המשיבה 1, בתשובתה, טענה, בין היתר, כי לשימוש שנעשה ברכב בעת התאונה לא היה כיסוי ביטוחי על פי פוליסה שהוצאה על ידה מאחר ונעשה ברכב בעת התאונה שימוש של "הסעה בשכר", שאינה בגדר השימושים שנמנו בפוליסה והן מחמת שלנהג הרכב לא היה רישיון נהיגה תקף.

4.עוד טענה המשיבה 1, כי המבקשת לא השתכרה כדי סכום הוצאות המחיה להם היא טוענת וכי הוצאות המחיה המוכחשות – אין מקורן בהכנסותיה שלה והיא עצמה נתמכה על ידי בעלה. עוד נטען, כי המבקשת סבלה – עובר לתאונה וללא קשר אליה – מבעיות רפואיות משמעותיות שלא אפשרו לה לעבוד בהיקף מלא או באופן סדיר ולהשתכר בקביעות שכר שיש בו למלא צורכי מחייתה.

5.המשיבה 2, בכתב תשובתה, טענה בין היתר, כי בעת התאונה הנטענת היה לרכב המעורב ביטוח תקף אצל המשיבה 1 וכי להכחשת המשיבה 1 את חבותה אין בסיס עובדתי או משפטי וכי נטל ההוכחה שבעת התאונה הנטענת לא היה כיסוי ביטוחי בתוקף, מוטל על המשיבה 1, שלא הרימה נטל זה וקיימת חזקה שלרכב היה ביטוח תקף. לדברי המשיבה 2, אין המדובר בהסעה בשכר, שיש בה כדי להפקיע את הכיסוי הביטוחי.

6.לטענת המשיבה 2, חלפו מאז התאונה שנה ו-4 חודשים ולא ברור מדוע נזכרה המבקשת אך כעת להגיש בקשתה לתשלום תכוף – בקשה לה לא צורפה קבלה אחת, לא צורפו מסמכים שיש לצרף על פי דין, אישורי אי כושר או חומר רפואי עדכני ממנו ניתן ללמוד על מצבה כיום. עוד נטען, כי ההוצאות שהוצאו הן הוצאות מיטיבים שעל פי דין לא ניתן לתבוע השבתה במסגרת תשלום תכוף.

לדברי המשיבה 2, עובר לתאונה וללא קשר אליה, לא תמכה המבקשת בילדיה, שכן אביהם עבד והשתכר למחיית בני ביתו. לשיטתו, אין למבקשת זכאות לתבוע בתשלום תכוף הוצאות שטרם הוצאו ואין פוסקים במסגרת תשלום תכוף פיצוי על הוצאות שאינן נתמכות במסמך כלשהוא.

הדיון בבקשה

7.בדיון שהתקיים, טען ב"כ המבקשת, בין היתר ובתמצית, כי המבקשת נפצעה בתאונת דרכים עת עלתה על הרכב כטרמפיסטית; לאחר התאונה אושפזה במשך חודשים בבית חולים ומצבה הרפואי אינו מאפשר חזרה לעבודה, כי למבקשת לא משנה ממי תקבל את התשלום התכוף, אבל היא צריכה, בכדי להתקיים, את אותו תשלום. לדבריו, אין מחלוקת, כי בתאונה זו הפיצוי יהיה פיצוי משמעותי ואפילו רק ברכיב הכאב וסבל אשר יכסה כ-8 – 10 חודשי תשלום תכוף.

לדברי ב"כ התובעת, שכרה של התובעת טרם התאונה היה כ-5,000 ₪, צורפו לבקשה תלושי שכר, התובעת לא עובדת, גם בעלה אינו עובד והיא היתה המפרנסת היחידה (ר' דבריו בהרחבה, בעמ' 3 לפרו' ועמ' 4 למעלה).

8.ב"כ המשיבה 1 טענה, בין היתר ובתמצית, כי המבקשת סבלה מבעיות נפשיות עוד טרם לתאונה וטופלה בבתי חולים, כי בשנת 2000 היא הגישה תביעה לנכות כללית למוסד לביטוח לאומי ונקבעה לה נכות בגינה שולמה לה גמלה חודשית והנכות שנקבעה הינה בגין בעיה נפשית, כי המבקשת עבדה מספר חודשים עובר לתאונה אך פוטרה טרם התאונה בשל בעיות רפואיות שגרמו לה להיעדרויות רבות מהעבודה, סבלה מטחורים, כ-4-5 חודשים לאחר התאונה עבר ניתוח טחורים וניתן לראות מתלושי השכר שלה, שאלו מסתיימים בחודש יוני 09' – חודש לפני התאונה.

עוד ציינה ב"כ המשיבה 1, כי לא צורפו לבקשה תעודות מחלה ולא ניתן לדעת אם וכמה אי כושר נגרם למבקשת בעקבות התאונה ולא ניתן לטעון כי עד היום היא מוגבלת או מצויה באי כושר בעטיה של התאונה (ר' דבריה בעמ' 4 לפרו', שו' 6-31 ועמ' 5 לפרו', שו' 1-9).

9.ב"כ המשיבה 2 טען, בין היתר ובתמצית, כי מעברה הרפואי של המבקשת עולות 12 מחלות רקע, כי טרם התאונה צרכה המבקשת תרופות. המדובר באישה שאינה בריאה, ביחס להוצאות שנגרמו לה לא צורפו אסמכתאות כלשהן. לגבי חוסר יכולתה לעבוד לא צורפו תעודות אי כושר כלשהן ואין כל קביעה רפואית מחייבת שתתמוך בטענה זו, שהמבקשת אינה יכולה לעבוד מאז התאונה ועד היום (ר' דבריו בעמ' 7 למטה ובעמ' 8 לפרו', שו' 1-11).

10.ב"כ המבקשת, במענה לדברי עמיתיו, ציין בין היתר, כי העובדה שהמבקשת הפסיקה לעבוד כחודש לפני התאונה, אין בה כדי לשלול את זכותה לתשלום תכוף, שהרי גם אדם שעבודתו הופסקה יכול וסביר שהיה פונה לעבודה חדשה ולדבריו לא צורפו תעודות אי כושר לבקשה מן הטעם שהתובעת היתה מאושפזת במועד הגשת הבקשה לתשלום תכוף בבית החולים.

11.במענה לטענות ב"כ המבקשת, ציינה ב"כ המשיבה 1, כי דבריה שהמבקשת פוטרה חודש לפני התאונה מעבודתה לא כוונו לכך שלא מגיע לה תשלום תכוף בשל סיבה זו אלא שהיא פוטרה על רקע מסוים של בעיות רלבנטיות לסוג עבודתה ושגם אלמלא התאונה, לפחות חצי שנה או יותר היינו מגיעים לניתוח שעברה וזמן ההחלמה שלאחריו, ממילא היא לא היתה עובדת, כך שאנו בתחילת שנת 10' ואין שום אינדיקציה שהמבקשת מוגבלת לעבוד בעקבות התאונה או במילים פשוטות, גם אלמלא התאונה, לשיטת ב"כ המשיבה 1, המבקשת לא היתה יכולה לעבוד, היא סבלה מבעיה שגרמה לה להפסיק לעבוד, נותחה בדצמבר 09', נזקקה לתקופת החלמה סבירה לאחר מכן, כך שעד תחילת שנת 10' גם אלמלא התאונה היא לא היתה עובדת.

המסגרת המשפטית

12.תשלום תכוף נועד לספק צרכי נפגע בתאונת דרכים הכוללים ריפוי, סיעוד וצרכי מחיה עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית, בשים לב לעובדה שהדיון בתיק העיקרי עלול להתמשך ולהתארך.

מטרתו של התשלום התכוף, מוסדרת בסעיף 5 (ב) (2) לחוק – "תשלומים חדשיים שיהיה בהם לספק, עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו לפי העניין....".